הפילוסופים הארציים נותן לקורא צלילה מעמיקה לעולמם המופלא של גדולי ההוגים הכלכליים, ועושה זאת בשפה בהירה, במחקר מעמיק ובאובייקטיביות מרשימה.
שם הספר: הפילוסופים הארציים: חייהם, ימיהם ורעיונותיהם של הוגי הכלכלה הגדולים
שם הסופר: רוברט היילברונר שם ההוצאה: שלם
מספר עמודים: 367 מחיר: 99 ש"ח
כשהתחלתי לקרוא את הפילוסופים הארציים הייתה לי מטרה: להבין יותר טוב את הרעיונות של ההוגים הכלכלים הבולטים. לאחר שקראתי את "האינטלקטואלים ובשוק", ספר מבית הוצאת סלע מאיר, שכיאה לספר של הוצאת סלע מאיר - הוא מאוד ימני, חיפשתי ספר דומה (כזה שסוקר את ההיסטוריה של ההוגים הכלכלים), אבל אחד שידע להיות מאוזן ולבחון בצורה אובייקטיבית יותר אנשי שמאל. ובכן מצאתי.
הפילוסופים הארציים נפתח בסקירה על מה היה לפני שהכלכלה החלה להיות תחום מחקר, תקופה שבה אף אחד לא עסק בשאלות כלכליות. היילברונר ממשיך וסוקר את ההגות של אדם סמית', אותו פרופסור סקוטי מפוזר שניסח את החוקים הבסיסים של השוק החופשי. לאחר מכן סוקר הרעיונות של מלתוס וריקרדו. הוא עובר וסוקר גם אנשי שוליים, כמו הסוציאליסטים האוטופיסטים.
הסוציאליסטים האוטופיסטים, כינוי שהוצמד על ידי מרקס לאותה חבורה של אנשים שאכן האמינו במעיין אוטופיה סוציאליסטית: היילברונר סוקר כמה מהם, אבל מי שהכי משך את תשומת ליבי הוא רוברט אוון. אוון היה תעשיין שגדל כילד עני, הפך לשולייה לסוחר בדים, מונה למנהל מפעל חדיש, ולבסוף הפך לבעלים של מפעל טקסטיל. גם אז היו סיפורי סינדרלה שכאלה. מה שמיוחד באוון זה שהוא ניסה להקים מושבות קופראטיביות, בבריטניה ובארה"ב. המושבות לא הצליחו בעקבות אנשים שהונו אותו, אבל הסיפור חיים שלו לא פחות ממרתק.
היילברונר עובר וסוקר כמובן את הגותו של מרקס, והוא עושה את זה באובייקטיביות מדהימה. הוא פותח ואומר שבעוד בחלקים בעולם התייחסו למרקס כאלוהים ובחלקים אחרים כשטן, האמת היא שהוא משהו באמצע. לכן כמובן צריך להתייחס אליו בצורה אובייקטיבית, ולבחון את הגותו כמו כל הגות אחרת. וזה נכון מאוד. לא צריך להתייחס להגות של מרקס לא כהתגלות האל ולא כשטן. וכך היילברונר נוהג, הוא סוקר אותו בצורה אובייקטיבית ורצינית, נכנס למעמקי המטריאליזם הדיאלקטי, ההשפעה מהגל והיחסים עם אנגלס.
היילברונר ממשיך ומתקדם לעבר התקופה הויקטוריאנית, אשר הצמיחה כלכלנים קלאסיים כמו אלפרד מרשל. התקופה הויקטוריאנית גם הצמיחה עולם שוליים כלכלי, וגם אותו הוא סוקר. הוא ממשיך ועובר אל עבר הכלכלן האמריקאי נורווגי, תורסטן ובלן. ובלן הוא דמות מסקרנת וצבעונית, שלא ניתן לשייך אותו לשום זרם. הוא מבקר חריף של הקפיטליזם, אבל הוא מאוד לא סטנדרטי. אלו הוגים עם רעיונות יוצאי דופן, והיילברונר סוקר אותם בצורה מעולה.
גם אל מחוזות השפל הגדול, וכיוצא מכך להגותו של ג'ון מיינרד קיינס, מגיע היילברונר. הוא סוקר את הכלכלן החריף הזה, שהשיג הון בעזרת סחר בבורסה, השתתף בוועידת ברטון וודס, ייצג את בריטניה בעשרות ועידות ואסף אומנות בשווי הון עתק. כמובן שגם אל הניו דיל הוא מגיע. גם כאן, למרות הביקורת הרבה שניתן לתת, היילברונר ממשיך וסוקר באובייקטיביות את קיינס, אפילו בכמיהה מסוימת.
הספר מסתיים עם סיפורו של יוזף שומפטר, אותו כלכלן אוסטרי אשר טען כי מי שמצעיד את הכלכלה למעלה הם מקבץ קטן של אנשים, יזמים, אשר יודעים לנצל את ההזדמנויות בצורה מעולה, ובכך תורמים למחזור העסקים.
הסתייגות בודדת שיש לי: הייתי ממליץ לבוא לספר עם הבנה בסיסית. הספר לא פונה למי שרק הרגע שמע על כלכלה ורוצה ללמוד, אלא אל מי שכבר מכיר בצורה בסיסית חלק מהרעיונות, ומעוניין להעמיק את הידע שלו. זו כניסה מעולה להגות הפילוסופית - כלכלית, שהיא מעניינת בהרבה ממודלים מתמטיים משעממים.
הקריאה ב"פילוסופים הארציים" מעולה. הוא כתוב בשפה בהירה ולא גבוהה מדי. הוא מאפשר לקורא לצלול לעולמם המופלא של ההוגים הכלכלים הבולטים. הדגשתי את 'ההוגים', כיוון שהילברונר מתמקד באנשים וברעיונות שלהם, לא במודלים כלכלים מסובכים. היילברונר לוקח את הקורא למסע מרתק, עם עצירות בהוגים מכל הקשת הפוליטית, והוא עושה את זה בצורה מעולה.
Commenti