שם הספר: הנערים: פולמוס - בעקבות סדרת הטלוויזיה בעריכת: תמי ריקליס הוצאת הספרים: עם עובד מספר עמודים: 362 מחיר: 98 ש''ח
בליל השני ליולי 2014, כיממה לאחר לווית שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב פרנקל ואיל יפרח שנרצחו בפיגוע בגוש עציון, התבצע רצח הנער הפלסטיני מוחמד אבו ח'דיר בידי שלושה יהודים-חרדים: בגיר, יוסף חיים בן דוד, וכן שני אחייניו הקטינים ששמותיהם נאסרו לפרסום. אודה, כאשר רצח אבו ח'דיר התבצע, הוא כמו ''עבר לידי'' עקב ההלם מרצח שלושת הנערים, משער שדבר דומה קרה לרבים מאזרחי ישראל, שהיו שקועים באבל לאומי.
אבל חמש שנים לאחר מכן, עלתה לאוויר הסדרה ''הנערים'' (our boys) של חברת הטלוויזיה HBO, שלכאורה נועדה לעסוק באירועים שקרו בקיץ 2014, אבל למעשה עסקה באופן כמעט בלעדי בטרור יהודי וברצח מוחמד אבו ח'דיר בידי בני משפחת בן דוד (כמובן, אין הדבר מהווה ביקורת, אלא ציון של הציפיות מן הסדרה ומה שקרה בפועל).
הסדרה עוררה רעש בארץ וגם בעולם, וגונתה בידי גורמי ימין ישראליים - ביניהם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו - כסדרה אנטישמית שמוציאה את דיבתה של ישראל בעולם לרעה. לצד זה, הסדרה גם היוותה מקום לשיח רציני ומעמיק על המקרה המזעזע, ונתנה לי מקום להתעמק בסיפור הנ''ל, שחמש שנים קודם לכן חמק ממני בלהט האירועים של קיץ 2014.
כעת, כשלוש שנים לאחר שידור הסדרה, ששודרה בקיץ 2019, יוצא הספר ''הנערים: פולמוס'', המאגד 22 מאמרים הנוגעים לסדרה ולהשפעותיה ודיון על הנושאים שהועלו בסדרה, בידי אנשי רוח, תקשורת, בריאות הנפש וכן מצורפים בסוף הספר דיאלוגים שנערכו עם יוצרי הסדרה.
לקראת הביקורת על הספר, צפיתי בסדרה ''הנערים'' בפעם השנייה. הסדרה אמנם לא השתנתה מאז הפעם הראשונה שצפיתי בה (קיץ 2019), אבל היא טומנת בחובה דברים שכנראה לא הבנתי אז. כן, היא אולי מכילה אלמנטים אנטי-ישראליים (בעיקר בכל הנוגע למדיניות של ישראל ביחס לפלסטינים), אבל היא יצירה חשובה שמביאה מקרה מזעזע שעשו אנשים ''משלנו'' לאדם אחר חף מפשע, כנקמה מטורפת על משהו שהוא לא קשור אליו.
כנראה, כמו רוב צופי הסדרה, גם אני הצלחתי לרחם על אבישי (אחייניו של יוסף חיים בן דוד, שהיו שותפים ופעילים ברצח היו קטינים בעת הרצח, לכן נקראו י' ו-א', בסדרה י' הוא ינון ואילו א' הוא אבישי), הרוצח הלוקה בנפשו אבל לא מספיק בשביל להימנע ממשפט, שמתחרט יום אחרי על המעשה הזוועתי שהיה שותף לו.
אני חושב שזאת אחת הנקודות הגדולות של הסדרה הזאת: היא מצליחה לקחת אותנו לתוך נבכי הנפש של אדם שאשם באחד המעשים הכי חמורים הקיימים במשפט הישראלי ובאופן כללי, ולהרגיש אליו רחמים ואפילו קצת אמפתיה. לזה אני קורא אומנות, כי אומנות צריכה להכניס אותך גם למקומות האפלים ביותר, ולמצוא בהם את הנקודה שאתה יכול להיאחז בה ולומר, הנה, עם זה אני מזדהה, אליו אני מתחבר.
וכמו שהסדרה השפיעה עליי, היא השפיעה על שאר צופיה, ועוררה סערה גדולה מאוד בעת יציאתה. כעת, שלוש שנים אחרי השידור, 22 מאותם אנשים שצפו בה - בזמן אמת וגם קצת אחרי - התאגדו לכתוב את המאמרים המרכיבים את הספר ''הנערים: פולמוס''.
למען האמת, הספר הוא די ייחודי; לא בכל יום יוצא ספר פילוסופי-אומנותי-פסיכולוגי בתגובה לסדרה טלוויזיה, ובטח שלא סדרת טלוויזיה כזאת טעונה שיצאה לא מזמן. אבל הסדרה הזאת כנראה שווה את כתיבת המאמרים.
הכותבים בספר מגוונים ונעים בציר שמכיל כל מיני גוונים: עיתונאים כגון אלי ביתאן ואיריס לעאל, חוקרים כמו סמי שלום שטרית, סופרים כמו יעקב צ' מאיר וחיותה דיוטש, וכן משפטנים כראויה אבורביעה ואנשי אומנות ובריאות הנפש.
הספר מחולק לשישה שערים: השער הפוליטי, שער הנוגע לכיבוש הישראלי על הפלסטינים, שער על הזהות המזרחית שאליה שייכים רוצחי אבו ח'דיר, שער הדת האידאולוגית, שער הנוגע בהפרעות הנפשיות שלקו בהן חלק מהרוצחים, וכן השער הנוגע לאסתטיקה ולעיצוב המסתכל על הסדרה בפן אומנותי. הספר נחתם בשלוש שיחות עם כל אחד מיוצרי הסדרה.
לא ייתכן ליצור סקירה שכזאת על ספר שכולל כל כך הרבה מאמרים שנוגעים להרבה נושאים, לכן אנסה להעלות פה חמישה מאמרים שמבחינתי היו החשובים ביותר: שוקי בן נעים על כתיבת התסריט לסדרה והאנשת הרוצח, ראויה אבורביעה על הכיבוש הישראלי במזרח ירושלים, אלי ביתאן על זהות הגבר החרדי המזרחי, יעקב צ' מאיר על מקור הרוע וכן חיותה דויטש על מקורות מקראיים ותלמודיים בסדרה.
המאמרים כולם מרתקים, ונכתבו על ידי מומחים לתחומם (כמובן, כל מאמר ותחומו שלו), והם מצליחים ביחד ליצור פולמוס דיוני מעמיק בנוגע לסדרת הטלוויזיה, אבל יותר מכך, על טרור ועל לקיחת חיים - בין אם של יהודים או של ערבים - הדיון ששאפה לעשות הסדרה במקור, והספר משמש לה כקורה תומכת חשובה לכך.
הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת ''עם עובד''.
Comments