לפני כארבעים שנה, בטווח הזמן של אוגוסט-ספטמבר בשנת 1982, שהה צה''ל בלבנון, במסגרת מבצע ''שלום הגליל'', או בשם היותר נפוץ שלו, מלחמת לבנון הראשונה.
כעת, ארבעים שנה אחרי, הסיפורים - מן הכניסה ללבנון, מחיר הדמים שהיא גבתה, ועד היציאה ממנה - מתחילים לעלות, בין היתר בצורת ספרים. המלחמה עולה שוב לשיח הישראלי, בתור מלחמה שהדעות חלוקות עליה: האם מבצע מיותר שגבה את חייהם של יותר מדי חיילים, או שמא מפגן הרתעתי שנועד לגרש את אש''ף מלבנון והצליח בכך? לי, בכל מקרה, אין את התשובה הסופית.
בשני ספרים מסוג זה אני הולך להתמקד בביקורת זו: הספר ''1982 - לבנון, הדרך למלחמה'' של ההיסטוריון יגאל קיפניס העוסק בתהליך שהוביל ליציאה למבצע של''ג, ובספר ''אמא, יצאתי מלבנון!'', של רחל מדפיס בן דור, אשר הובילה את תנועת ''ארבעה אמהות'' ליציאה מלבנון בסוף המאה שעברה. בואו נתחיל.
---
שם הספר: 1982 - לבנון, הדרך למלחמה הסופר: יגאל קיפניס הוצאת הספרים: דביר מספר עמודים: 414 מחיר: 106 ש''ח
קדימה, להתחלה. ד''ר יגאל קיפניס, היסטוריון ישראלי, מנסה לקחת אותנו אחורה, ממש אחורה. 1977, בגין עולה לשלטון, שרון שר החקלאות; אבל שנה אחר כך, בגין מנהל מו''מ עם המצרים על הסכם שלום שיכלול את נסיגת ישראל משטחי סיני, בהם העיר ימית הישראלית שכבר הוקמה בשטח הדרומי רחב הידיים.
לבחירות לכנסת שלאחר מכן מגיע בגין מעמדת ראש הממשלה, אבל בקשיים פיזיים, ועם שרי ממשלה שמתפטרים ויוצאים נגדו. בגין נכנע ללחצים הליכודיים, וממנה את שרון לשר הביטחון, ומשכך גם אחראי על פינוי ימית.
ופה, עם הקמת ממשלת בגין השנייה, מתחיל הסיפור של מלחמת לבנון הראשונה. כאן מתחילה מסכת של תככים, רדיפת כבוד והעמדת פנים - שהובילו כולם לפריצת המלחמה הראשונה שישראל יזמה בלי איום צבאי מדינתי מולה.
מתוך מסמכים שיוצאים הישר מארכיון מחלקת המדינה האמריקאית, כמו רישומים אישיים של בכירים ישראליים, מצטיירת תמונת מצב מפחידה למדי. ראש ממשלה ישראלי שנתון במתח נפשי, מתומרן על ידי שר ביטחון ורמטכ''ל ששואפים לצאת למבצע רחב ממדים, ושותפים קואליציוניים שלא מצליחים לבטא את עצמם.
בתוך כך, ממשלת ישראל מקבלת החלטה גורלית - לצאת למלחמה נגד מדינה משוסעת ומפוזרת בין עדות שונות, שנשלטת בידי ארגוני טרור פלסטיניים. אך לפרוץ המלחמה קדם גם עימות עם סוריה, ששאפה להשתלט על לבנון והציבה שם טילים שאיימו על ישראל.
קיפניס מציג לנו, יום אחרי יום, ישיבת ממשלה אחרי ישיבת ממשלה, פגישה עם דיפלומטיים אמריקאים אחרי פגישה וכן הלאה, איך בעצם פורצת מלחמה. איך המחשבה על ''ריפוי טראומה'' מובילה לכניסה לבוץ הלבנוני לשני עשורים קדימה, בלי חשיבה אסטרטגית מעמיקה. וחבל על כך. הספר נהדר, למרות שצובט לפעמים לקרוא בו על ''מצעד האיוולת'' של 1982, שגרר את מדינת ישראל כולה ללבנון.
---
שם הספר: אמא, יצאתי מלבנון! ''ארבע אמהות'' - סיפורה של מחאה שהצליחה הסופרת: רחל מדפיס-בן דור הוצאת הספרים: ידיעות ספרים מספר עמודים: 256 מחיר: 112 ש''ח
אחרי שקיפניס הציג לנו את התהליך שהניע את מלחמת העולם השנייה, אנו מקבלים עכשיו את מה שקרה אחרי המלחמה, בין 1982, תחילת המלחמה, עד היציאה מרצועת הביטחון בלבנון ב-2000.
הפעם, הסיפור מוצג מנקודת מבט אחרת, נקודת המבט של האזרחית הצפונית, שסבלה את מלחמת לבנון שהתרחשה קילומטרים ספורים ממנה מכל מיני נקודות מבט - אזעקות באמצע הלילה, אמא לחיילים שמשרתים במלחמה שלדעתה היא חסרת תוחלת, ואותם חיילים שנופלים ברצועת הביטחון הלבנונית בשם אינטרס ביטחוני שאינו קיים באמת.
את נקודת המבט הייחודית מייצגת הפעם רחל מדפיס-בן דור, תושבת ראש פינה, אם לשלושה ילדים, ובעברה יושבת ראש תנועת ''ארבע אמהות - יוצאים בשלום מלבנון''.
בן דור החליטה לפעול למען יציאתה של ישראל מלבנון לאחר אסון המסוקים של 97', ועקב היותה אם לחייל קרבי ששירת בלבנון. היא מתארת תחושה של מאיסה במצב הקיים, והחלטה לפעול נגד מדיניותה של ממשלת ישראל בלבנון.
האמת שתנועת ''ארבע אמהות'' היא תנועת מחאה אזרחית מן המוצלחות שהיו בארץ. תנועה שקמה מלמטה, וערערה על קונצנזוס המדיני-ביטחוני, והצליחה להוביל בסופו של דבר להחלטה המשמעותית של רה''מ דאז אהוד ברק - לצאת מרצועת הביטחון מלבנון, ולהפסיק את הנוכחות הישראלית באזור.
הספר מתאר את סיפורה של מחאה אזרחית, שנתקלה בקשיים אין-ספור; בין אם זלזול ממסדי באזרחיות של שירתו בצבא בתפקיד קרבי, ועד ביטול דעתן בשל מגדרן, כאמור, נשים. אבל בן דור מספרת סיפור של מחאה שלא מוותרת, ממוקדת מטרה, שבסופה של דבר משיגה את שרצתה.
---
השילוב של שני ספרי המלחמה האלה, של התחלה וסוף, חושף מאבק ממשלתי ומאבק אזרחי במקביל, ואיך החלטות ממשלתיות שלא נתקבלו בצינורות הנכונים מובילים לאסון, ואיך אזרחי ישראל שמזהים עוולה יכולה לשנותה, אם רק ירצו בכך. ובתקווה שנזכה לשלום בגבול הצפוני כמה שיותר מהר.
Comments