top of page
תמונת הסופר/תרועי ברנשטיין

מסביב יהום הסער וצנחנים בהמוניהם: ביקורת על הספר ''יום הפלישה - D-DAY''


חופי נורמנדי.
חופי נורמנדי; קרדיט: pixabay.
שם הספר: יום הפלישה D-DAY - האנשים מאחורי המבצע ששינה את ההיסטוריה שם הסופר: ג'יילס מילטון מאנגלית: סמדר אביב הוצאת הספרים: כתר מספר עמודים: 448 מחיר: 108 ש''ח

מבצע הפלישה לחופי נורמנדי היה אחד מן המבצעים הצבאיים הגדולים ביותר של מלחמת העולם השנייה, ובמבט לאחור, הוא היה גם אחד המבצעים החשובים ביותר בהם - שכן הוא סימן את השתלטות בעלות הברית על אירופה ואת הבסת גרמניה הנאצית. המבצע - שכלל למעלה מ-12 מדינות שונות שתקפו את כוחות גרמניה הנאצית - שהצניחו והשיטו כוחות אל חופי נורמנדי הצרפתיים תחת הכיבוש הנאצי באישון לילה, תפס את הגרמנים לא מוכנים, והסב להם אבידות, טריטוריאליות ובנפש כאחד, שסימלו את תחילת קריסת כוחות הוורמאכט הגרמני.


אבל בכל זאת, למרות שהמבצע הזה הוא אחד המבצעים הנחקרים ביותר בתולדות מלחמת העולם השנייה (יחד עם הפלישה לברית המועצות על ידי גרמניה והחילוץ ההרואי של חיילי בעלות הברית מחופי דנקרק), מסתבר שיש עדיין מה להוסיף על אותו לילה גורלי שחל בשישה ביוני, 1944.


ואת אותם חידושים מביא לנו ג'יילס מילטון. מילטון, עיתונאי והיסטוריון בריטי - שספרו הקודם (והמעולה!), ''הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה'' (כתר, 2017) אף תורגם לעברית, והביא איתו סגנון חדש של ספרי היסטוריה. ואת זה מילטון עושה גם בספרו החדש על הפלישה לנורמנדי - יום הפלישה D-DAY.


אבל הרבה ספרים נכתבו על הפלישה פורצת הדרך לנורמנדי אתם ודאי אומרים, מה מייחד את הספר של מילטון משאר הספרים? שאלה טובה, באמת. מה שמייחד את ''יום הפלישה'' הוא סגנון הכתיבה המיוחד של ג'יילס מילטון.

כריכת הספר.
כריכת הספר.

מילטון, בניגוד לספרי היסטוריה אחרים על מלחמת העולם השנייה, אינו מסתפק בדיווח יבש של העובדות. הוא מסתכל על סיפור הפלישה לנורמנדי דרך האנשים שהשתתפו בו, מכל הצדדים - צנחן קנדי, לוחם קומנדו בריטי, צלף גרמני או בכלל תושב העיירה קאן שהופצצה בליל הפלישה.


הזווית שמילטון מביא מציגה לנו סיפור בדרך אחרת, מעניינת יותר, שגורמת לנו להיכנס לסיפור בצורה טובה יותר. הוא פורש לנו מעין מיני-ביוגרפיה של כל דמות עליה הוא מספר, ועל מעלליה במלחמה, דבר שגורם לנו להזדהות עם הדמויות שהשפיעו על גורלה של מלחמת העולם השנייה, ומכך גם על העולם כולו.


אך למרות היתרונות של דבר שכזה, הוא טומן בחובו גם חסרונות: מילטון מדלג מדמות לדמות במהירות שיא, וגורם לקורא להישאר מבולבל ולנסות להבין על איזו דמות מדובר הפעם, והאם בירידת הפסקה התחלנו סיפור חדש או שמא נשארנו באותו אחד. אבל מילטון מצליח להתגבר על זה באמצעות סיפורים סוחפים של אותו לילה גורלי, דבר שמצליח לפצות על כל קפיצה מהירה בין הסיפורים השונים והמרתקים.


עם זאת, עליי להוסיף אזהרת קריאה קטנה: אין ספר על מלחמת העולם השנייה שאינו עוסק בזוועות המלחמה (בין אם מדובר בשואה, הפצצות אזרחים או קטל של חיילים), אך הגדיל מילטון לעשות ותיאר את הפציעות והמיתות השונות שהתרחשו באותו לילה במפורט, מבלי לחסוך בכלום. הוא כמובן מבצע את עבודתו ההיסטוריונית נאמנה בכך, אך חלק מהתיאורים כל כך מזעזעים, שלאחר כמה פסקאות הייתי צריך לעצור את הקריאה, לעבד את הסיפורים ורק לאחר מכן להמשיך את הקריאה - אז זוהי אזהרה לקורא.ת הרגיש.ה יותר, שאולי כדאי לו או לה להימנע מקריאת ספר זה.


לסיכום: הספר שכתב מילטון הוא קולח, והמתרגמת הנהדרת סמדר אביב מצליחה לתרגם אותו בצורה מעולה, שלא פוגמת בכתיבתו המקורית אפילו בקצת. הספר שופך אור חדש על הפרשה המרתקת שנקראת ''הפלישה לנורמנדי'', והוא ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את מהלכי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, שהובילו בסוף לניצחונה על גרמניה הנאצית.

Comments


bottom of page